הדברים שאני רוצה

זה לא ספר חדש, אבל המלצתי עליו פעם ב"מרמלדה" והשבוע נזכרתי בו, אז הריהו גם כאן. עד לשלב מסוים בספר, הסודות הכמוסים של הגיבורה הם קטנים וחמודים, עד שיום אחד מגיע סוד ענקי. ז’ו (שגם לבעלה קוראים ז’ו – ז’וסלין וז’וסלן) זוכה בלוטו ב-18.5 מיליון אירו – ונכנסת לבַּלבָּלָה: מצד אחד, סופסוף תוכל להגשים את תשוקותיה המטורפות ביותר (כשהיא עושה רשימות של “הדברים שאני רוצה”, כשם הספר, מתברר שהתשוקות האלה עולות בעצם גרושים); מצד שני, מרגע שתהפוך למיליונרית, חייה – כפי שהכירה אותם עד כה, ומצאה בהם אושר – ישתנו לבלי הכר, לבלי שוב. בינתיים היא שומרת על הזכייה בסוד, גם מבעלה, והפסיכולוגית של מפעל הפיס מכינה אותה לקראת הבאות: “כשיש לך כסף (…) זרים אוהבים אותך פתאום. יציעו לך נישואים, ישלחו לך שירים, מכתבי אהבה, מכתבי שטנה. יבקשו ממך כסף לטיפולים בלוקמיה בשביל ילדה קטנה שגם לה יקראו ז’ו (…) החמדנות שורפת כל מה שנקרה בדרכה”. וז’ו יודעת שאצל בעלה, שהיא אוהבת אותו כמות שהוא כבר 21 שנה, על כל פגמיו וחולשותיו, החלומות על חייו כמיליונר-חדש יהיו שונים לגמרי מאלה שלה, והיא לוחשת לו בלבה: “אלוהים, אם רק היית יודע, איך היית משתנה?” יכולתי לספר פה על קצה המזלג מה עובר על ז’ו מרגע שהיא מקבלת את “הצ’ק המזעזע הזה”, גם בלי לרמוז לאן זה מתפתח, אבל ממש חבל לי לקלקל לכם ולו ברמז את הספר הקטן והמענג הזה, שכולו מלא בהפתעות קטנות ומתוקות ובגילויי לב מרגשים ובעצב קורע ובתובנות מטלטלות ובאינטליגנציה רגשית נדירה, ממש כמו מכתב מחבר ממש טוב. מפתיע לגלות שהסופר הוא גבר, מגיע לו תואר אשה-של-כבוד.