ילד ושמו אמיל (3+2+1)

לא ייאמן איך אותה סופרת מופלאה יודעת להצחיק את קוראיה עד כאב בטן (ר' "גילגי" או "בילבי", "קרלסון על הגג" ועוד) וגם לקרוע להם את הלב עד בכי ("מיו, מיו שלי", "האחים לב-ארי" ועוד). כך גם בטרילוגיה הזאת: אם בשני ספרי "אמיל" הראשונים רק צחקתי, בסופו של השלישי יוצא אמיל האמיץ להציל את אלפרד החולה בסופת שלגים איומה שכמעט הורגת את שניהם, ושם גם בכיתי קצת. בספר השני מתגלה לינדגרן כאמנית סלפסטיק – כמעט בכל פרק חוטף מישהו בלילה עסיסית ישר לפרצוף, והתיאורים הפלסטיים משכיבים אותך מצחוק, לא חשוב מה גילך. וכך כתב עליה אבא שלי ז"ל בלכסיקון אופק שלו, כל מלה אמת: "אין בספריה 'מוסר השכל' נדוש או ערכים חינוכיים במובן המקובל, אבל יש בהם תשוקת חיים, רעננות תוססת וקסם משובח, השובה את לבם של צעירים ומבוגרים". התרגום מצוין, האיורים נהדרים, ושלושת ספרי הסדרה שיצאו בין 2009 ל-2011 זמינים לקנייה במחירי מבצע גם כעת באתר ההוצאה, אל תחמיצו. לבני 9-5 ולכל מי שמתחשק לו לצחוק מכל הלב, לשם שינוי (משוודית: רות שפירא, אייר: ביורן ברג, 102 עמ', 128 עמ' ו-172 עמ' בהתאמה, מנוקד).