ברוכה הבאה לחיים שלך
נטע חוטר
הייתי בטוחה שאצחק בספר הזה בלי סוף, כפי שהעידו חברים טובי טעם והומור שקראו אותו והתפקעו מצחוק כבר בעמוד הראשון. אז הנה עוד הוכחה שהומור הוא עניין סובייקטיבי – כי בעיניי הספר הזה הוא הרבה יותר טוב ממצחיק, וגם לא כזה קליל כפי שמציגים אותו. אדרבא, בעיניי מדובר בדרמה, על גבול הטרגדיה, שגיבוריה אמנם צעירים עכשוויים ושנונים, רק שכל אחד מהם סוחב בתוכו מטען כבד להעציב. אבל בשביל לפרט אצטרך לעשות לכם ספוילרים, ובספר הזה לספַּיילֶר יהיה פשע.
כפי שתקראו בגב הספר, הגיבורים הם שלושה חברי ילדות שגדלו באיזה חור נידח בערבה. הם נפגשים אחרי כ-20 שנה שבהן לא התראו כדי לבצע משימה מסתורית שהולכת ומתבררת לקורא מפרק לפרק. המפגשים ביניהם מזמנים דיאלוגים מבריקים – בעיקר בין שתי החברות, נעמה וגלי – ולפעמים גם קצת סקס, אבל הם בעיקר מעלים באוב מקרה טראומטי שקרה להם וקשור בחבר ילדות רביעי, שנשאר לגור במקום. לכל אחד מהם יש קרעי זכרונות מודחקים מאותו אירוע חידתי, וצירופם יחד מזמן את המפתח לפתרון המצמרר.
מרגע שהתחלתי לקרוא, לא רציתי להפסיק. לא היה אכפת לי שאני לא צוחקת – ספרים מצחיקים יש לי בשפע ליד המיטה (בקרוב: "ספר קטן" של גיל חובב ו"מנהרות" המופתי של רותו מודן) – אבל נטע חוטר הצליחה לרתק אותי אל הדמויות יוצאות הדופן בסיפור: נעמה, שעל ההתחלה דופקת לעצמה את הפרצוף טוב-טוב, אחר כך גם את התסרוקת, ואולי היא בכלל בודקת עד כמה אפשר להידפק מכל הצדדים ועדיין להישאר בחיים, ובכל זאת הייתי רוצה להיות חברה שלה; גלי החד-הורית, גאונת משחקי מחשב, שמסתובבת ברחבי הארץ עם תינוקת בת שבוע וחצי ואוזניים ששומעות יותר מדי; והדר החתיך והרגיש, שחקן מתוסכל שהולך לאיבוד ואז מוצא את עצמו נגד כל הסיכויים. על הרביעי לא אכביר מלים, אבל הוא הדמות הטראגית-באמת בספר הזה, ויש עוד בחורונת חמודה שעוזרת לסיפור להיגמר טוב. בקיצור – יופי של ספר, כתוב מצוין, עם דיאלוגים מעולים, והוא כנראה גם מצחיק בטירוף, זאת רק אני שצוחקת מדברים אחרים (אבל לא כמו החברה שלי מפעם, שהיתה בוכה בסרטי השמן והרזה כשמישהו החליק על קליפת בננה). באמת אחלה ספר, ומסקרן אותי כבר לקרוא את ספרה הבא. באתר "עברית" תוכלו לקרוא פרק ראשון ולרכוש עותק דיגיטלי בהנחה. להשיג בכל חנויות הספרים.
תכלת