אלרגית
מֵיגֶן וַגנֶר לוֹיד ומישל מֵיי נאטר
"איך הספר הזה? מושלם!" קבעה בת השכנים הנבונה, שבזמן האחרון (המעיק עליה כמו על כולנו) לא מצליחה כמעט לקרוא שום ספר שאינו קומיקס – ובכך הסבה לי רוב נחת, כי אני תרגמתי את הספר החמוד הזה בהנאה רבה. מגי בת העשר משתוקקת לחיית מחמד שתהיה רק שלה, כי בבית היא קצת הולכת לאיבוד בין אחיה התאומים לבין הוריה, העסוקים בהכנות לקראת לידת התינוק/ת הצפויה בקרוב. אבל ביום שבו מגי עומדת לאמץ כלבלב, היא חוטפת פריחה איומה – וכך מתברר שהיא אלרגית בטירוף לכל יצור שיש לו פרווה!!
מזל שבדיוק אז עוברת לגור לידם ילדה חמודה וטובת-לב בשם קלייר, שמנסה לעזור לה לחפש חיית מחמד נטולת פרווה (ספוילר: כל הנסיונות מסתיימים במפח נפש), ואולי כעת תהיה למגי סוף-סוף חברה אמיתית? ובכן, זה לא כל כך פשוט, כי לעתים קרובות אנחנו מרוכזים בעצמנו עד כדי עיוורון לרגישויות של זולתנו, וכך קורה גם לשתי הילדות, וכך מגיעים לעלבונות ולאכזבות. מגי גם די חוששת מהלידה המתקרבת, שבעקבותיה אולי תאבד את מעמדה במשפחה כבת הכי אהובה על אבא ואמא, ומגיבה בעצבנות לאחיה הקטנים (שמספקים לעלילה כמה סצנות מצחיקות ביותר), אבל מאחר שהספר שופע הומור, תבונה ואהבת אדם, בסוף הכל מסתדר.
הספר אמנם עוסק לא מעט בתופעת האלרגיה ובדרכים להקל עליה, אבל יְהַנֶה וירתק ללא ספק גם ילדים שאינם סובלים ממנה, ויעזור להם להבין ולקבל ילדים שכן. בין השאר, מגי מגלה שבכיתה המקבילה לומד ילד נחמד שגם הוא אלרגי – לביצים ולכל מזון שמכיל אותן – וכך היא מוצאת גם חבר לצרה. מותק של ספר על משפחה, על חברוּת ועל הצורך להרגיש שייכת, מאויר בכישרון רב, משעשע ומרַגש וקריא להפליא (237 עמ', לא מנוקד, מאנגלית: אני בעצמי), כעת במבצע באתר ההוצאה.
סיגליות