מרק שבור
ג'ני ולנטיין
אין אף בנאדם רע בספר הזה. כל הדמויות בו טובות ונחמדות, בלי יוצא מן הכלל, וחלקן אף נפלאות ומקסימות, ובכל זאת יש בעלילה המון-המון סבל. לפעמים כל מה שצריך כדי לגרום סבל לעצמך ולאחרים זו נפש שמתפרקת לגורמים מרוב עצב, יגון וצער, ואלה מפריעים לה להמשיך ולתפקד.
כאן מדובר בנפשה של אמא, וכשאמא לא מתפקדת ואבא לא נמצא ויש במשפחה ילדים קטנים, זאת בעיה קשה. אבל המספרת, רואן בת ה-16, לוקחת על עצמה את התפקיד ומטפלת באחותה בת השש במסירות מדהימה. וככה יוצא שבוקר אחד, כשהיא מנסה להכין לאחותה ארוחת בוקר, כל מה שיוצא לה (לדברי האחות הקטנה) זה "מרק שבור", ונדמה לרואן שזאת ההגדרה הכי מדויקת לחיים שלה.
אבל הכל משתנה כשלסיפור נכנסת נערה בשם בי, ויותר לא אגלה, כדי לא לקלקל לכם את החוויה. זה אמנם ספר נוער, כביכול, כי הגיבורה שלו נערה, אבל כיף גדול לקרוא אותו גם כמבוגרים, כי יש בו ים של אהבה וכאב ותעצומות נפש, ובעיקר אמונה שהכל יכול להיות טוב יותר. ומה עוד צריך בחיים האלה? ואם חששתם לרגע (למקרא גב הספר) שמדובר בעוד קיטש סנטימנטלי לבני הנעורים, הנה צפירת הרגעה: ממש לא! בעיקר כי זה לא ספר אמריקאי אלא בריטי, כלומר אין כאן רגשנות שבאה על חשבון הרגש, אלא להפך. והוא גם קריא להפליא, לא מעט בזכות התרגום המצוין של מאירה פירון, ומתאים לבני 12 ומעלה (כולל הורים, מה יש). 45 שקל לעותק מודפס באתר "עברית", שם אפשר גם לקרוא פרק ראשון.
טל-מאי / ידיעות ספרים