כשהתירס לוחש

גם כאן הגיבור העיקרי הוא טיפוס יוצא דופן, שתושבי העיירה מכנים "סהרורי", "מעופף" ועוד, והספר זכה ב"פרס פרינץ" לרומן הנעורים הטוב ביותר ל-2016, אבל לדעתי הוא לגמרי סבבה למבוגרים - אולי כי הגיבורים הצעירים שלו מנהלים את חייהם מול העולם ללא הורים, מסיבה כזו או אחרת. העלילה נפתלת ומסקרנת בטירוף, וכאמור - לא תמיד ברור מה קורה באמת ומה בדמיון, ושמא בעולם מקביל. בכלל, לא כל השאלות שמתעוררות בזמן הקריאה מקבלות תשובה ברורה בסוף, אבל בעיניי זה דווקא חלק מקסמו של הספר. המתרגמת Yael Weiss-inbar ניצבה כאן בפני אתגרים לא פשוטים וצלחה אותם בצורה מעוררת הערכה, ואחרית הדבר שכתבה מאלפת. ועוד לא אמרתי כלום על העטיפה הרקומה, אחת היפות שראיתי, ועל הגילוי המפתיע בעמוד הקרדיטים - שהרוקמת היא המו"לית Gili Bar-Hillel Semo, וזו ההזדמנות להצדיע לה על ספרי הילדים והנוער שהיא בוחרת להוצאה שלה עוץ - הוצאת ספרים בפינצטה ובאומץ ובנחישות ומתוך הקפדה על איכות מכל הבחינות.