אין עוד כלבה כזאת בכל העולם

מדי פעם אני מקבלת במייל כתבי-יד מאת כותבים שרוצים להיות סופרים לילדים, כדי לחוות עליהם דעה ואולי לעבוד יחד על הטקסט; אלא שלרובם, אחרי הקריאה, אני מסרבת בנימוס. לשיטתי, לא כל אחד יכול להיות סופר לילדים (כולל אותי), גם אם הוא או היא כותבים היטב – בשביל זה דרוש כישרון מלידה ואיזה טוויסט נדיר בנפש, שמשאיר בה חלון ביטוי לילד הפנימי. כאשר מזדהר לו כישרון כזה בתיבת המייל שלי, אני שמחה מאוד לשתף פעולה עם הכותב/ת – וכך קרה לי גם עם שמואל דוד: הסיפור ששלח לי היה כל כך תמים ומתוק, שמיד ידעתי שנצא לדרך משותפת.