איך לעודד את אבא

וכך, כשאמא של נעם בת הארבע קראה לה את הספר, נעם הזדהתה לגמרי עם הפילון העליז, שכל סיטואציה מהווה בעיניו הזדמנות פז לחקור חומרים ומצבים חדשים (תוך שהוא מבלגן בינתיים את כל הבית ומטריף את אבא), ואין לו שמץ של מושג למה אביו כל כך עצבני – ועל כן הוא משתדל להרגיע אותו בדרכים שהוא מכיר (למשל, שולח את אבא להירגע בחדר שלו). ואילו אמא של נעם שהקריאה את הסיפור ראתה בעיקר איך אבא-פיל המותש מחשב את קצו לאחור כד לא להתפרץ, חלילה, על בנו הקט. זה די מזכיר את הספר "אבא, אתה עוד אוהב אותי?" (מאת מירב משולם-לוי, באותה הוצאה, ובו ילדה שמשגעת את אבא), שבעיני פחות מצא חן – כי השאלה הזאת, "אתה עוד אוהב אותי?" (במקום השאלה שהיתה צריכה להישאל, "אתה כועס עלי?"), פשוט לא לגיטימית בעיניי, בוודאי לא כשהיא באה לבחון גבולות. כי מה עונים על שאלה כזאת? אין שום אפשרות לענות עליה "לא" ולכן היא מעצבנת, מניפולטיבית ולא הוגנת ולעולם לא הייתי שואלת אותה, או מאפשרת לה לגיטימציה בספר ילדים, עם כל הכבוד.