ידידות בלתי אפשרית

והראשונה - של אמא שלי החמודה, בינה אופק, שקראה את "ידידות בלתי-אפשרית" על סיפור חברותן המיוחדת של רות דיין וריימונדה טוויל - עיתונאית פמיניסטית פלסטינית וחמותו של יאסר ערפאת - שנפגשו לראשונה ב-1967 ודרכיהן הצטלבו. אמא שלי כל כך התלהבה מהספר, שטלפנה להודיע לי שאין לה זמן לדבר איתי כי היא לא יכולה להפסיק לקרוא אותו. ועכשיו, משסיימה, היא כותבת לי כך: "כשפתחתי את הספר הזה, לא הייתי בטוחה שאקרא בו עד הסוף ממש, כי הסיפור שלנו עם בני-דודינו ידוע לי היטב והוא לא ממש מהנה, בלשון המעטה, ואם אני כבר קוראת ספר, לא מתחשק לי להיות עצובה. אבל כשהתחלתי לקרוא - ליקקתי את השפתיים! קודם כל בזכות השפה היפה והשוטפת של המתרגם, עמנואל לוטם. הוא נפלא! לא מורגש בכלל שהספר לא נכתב עברית במקור. ושנית, בזכות הסיפורים עצמם. "רוב המאורעות המדוברים בספר זכורים לי מילדותי. ב-1948 הייתי בת 14 ובלעתי את כל העיתונים ואת כל מה שאמרו ברדיו. זו ההיסטוריה שלנו, של ארץ ישראל, ותיאורי האווירה והאנשים בספר נפלאים כל כך. הסיפורים המרתקים החזירו אותי לימים ההם, והתיאורים החיים והעסיסיים גרמו לי להרגיש כאילו אני נמצאת שם בעצמי.