הרעיונות הלא-כל-כך מוצלחים של איגי
אֶנני בֶּרוז
"כולנו עושים דברים שאחר כך אנחנו מתחרטים שעשינו. לפעמים אנחנו אומרים שחבל שעשינו משהו, ובעצם אנחנו מתכוונים שחבל שהסתבכנו בצרות בגלל המשהו הזה. בפעמים אחרות אנחנו מתחרטים שלא עשינו קצת פחות ממה שעשינו. אבל פעם בכמה זמן אנחנו לגמרי מתחרטים שעשינו משהו מלכתחילה (...). אנחנו מתחרטים שאפילו חשבנו עליו. היינו רוצים לחזור אחורה בזמן ולא לעשות אותו בכלל. אבל אנחנו לא יכולים. כי אנחנו לא קוסמים. זה לא ספר על קסמים. זה ספר על ילד ששמו איגי." ואיגי אכן עושה בספר דברים רעים מכל שלושת הסוגים הנ"ל, ודווקא יש לו מה שנקרא "נסיבות מקלות" (הספר מסביר ומדגים היטב מהן נסיבות כאלה) גם בקשר לדבר הגרוע-נורא שעשה, אבל זה לא עוזר לו בכלל. מזל שהוא לפחות מבין מה עשה, ומתחרט מעומק לבו, וכפי שהסופרת כותבת, אפילו כעבור שנים, כשהיה נזכר בדבר הזה, הוא עדיין הרגיש רע. ובכל זאת, זה ספר מצחיק להתפקע. וגם קורע לב, וגם מרגש. כן כן.
מזמן לא המלצתי כאן על ספר בתרגומי, אבל על "איגי" אני חייבת. זה פשוט אחד הספרים הכי נפלאים שתרגמתי לגילאים האלה, ואין בכך שום פלא, כי הסופרת היא אותה גאונה שכתבה גם את סדרת "אייבי ובין" המופתית. והסדרה החדשה על איגי היא הוכחה שאנני ברוז יודעת לכתוב יוצא-מן-הכלל גם על בנים, ולא רק על בנות. וזה כי הסופרת הזאת, בדרך נס, זוכרת היטב מה זה להיות ילד (או ילדה, לא משנה). היא מכירה את המנגנון שמפעיל את היצורים הנמוכים האלה, וכותבת ישר מתוכו.
במקום לפזר כאן ספוילרים, הנה מה שכתוב על הסופרת בשולי הכריכה האחורית: "אנני בֶּרוֹז לא עשתה שום דבר מהדברים שמתוארים בספר הזה. כילדה, אנני היתה טובה ומתוקה והתנהגה למופת. היא היתה טובה כל הזמן. בכל אופן, אף אחד מעולם לא תפס אותה עושה משהו רע, וזה אותו הדבר כמו להיות טובה. כל כך טובה היתה, שציפורים נחתו על קצות אצבעותיה ופצחו בשיר. כל כך טובה היתה, שאנשים נתנו לה ממתקים בלי שום סיבה. כל כך טובה היתה, שהמורים שלה בכו בסוף כל שנה כשהיא עלתה כיתה. כשהיא גדלה, זה עבר לה". נכון שגם אתם הייתם כאלה? אז זהו (155 עמ', ערכה: מיכל פז-קלפ, לא מנוקד). כיף אדיר לבני 8–11, כעת במבצע באתר ההוצאה.
כתר