ילדים של אף אחד

אבל היא תחזור, פעם אחר פעם – כי ילדים זקוקים לקרבת הוריהם גם כשהם מתעללים בהם, כידוע, כמו בשיר שמספר על ביקור של ילד פנימייה בביתו: "הביקור בבית היה נורא / כל-כך שמחתי לשוב בחזרה / אבל בפנימייה, איך שהגעתי, / שוב התגעגעתי". ויכולתי להביא כאן ציטוטים כמעט מכל דף אקראי, אבל עדיף שתקראו בעצמכם, כי לפני כל דבר אחר, חשוב לקרוא את הספר הזה. הכי חשוב שיגיע לידיים של מחנכים, מדריכים ומטפלים, וחשוב לא פחות שיגיע גם אל בני נוער "רגילים", שיוכלו להבין מה קורה לבני גילם שהיה להם פחות מזל בחיים. השירים מחולקים ל-11 שערים, לפי נושאיהם: הורים שכאלה, בית מריבה, מה למדת היום, כאפה לפרצוף וכו' (הקשה ביותר לקריאה הוא כצפוי "למה כשאבא אוהב?" העוסק בהתעללות הורית-מינית) ויש בהם סדר פנימי שמאפשר לנו להיפתח אליהם בהדרגה, מהקל אל הקשה. אבי כץ עיטר באיורים יפהפיים בשחור-לבן (ערכה: גילת עירון-בהר, 240 עמ', כעת במבצע באתר "מכון חרוב", ר' "לדף הספר ברשת"). יהודה אטלס, מגיע לך פרס ישראל על הספר הזה.